כל תנודה של גלגל האיזון, לכיוון זה או אחר, היא פעימה: הטיק או הטוק שאתם שומעים. תדר הפעימה סופר אותן בשעה, ונכתב vph (תנודות לשעה) או bph (פעימות לשעה); שניהם אותו הדבר. שתי פעימות הן מחזור תנודה שלם, ולכן התדר בהרץ הוא תדר הפעימה חלקי 7,200.
| תדר פעימה | פעימות בשנייה | תדר | דוגמאות |
|---|---|---|---|
| 18,000 vph | 5 | 2.5 Hz | מנגנוני וינטג׳ רבים וחלק מהמנגנונים במתיחה ידנית |
| 19,800 vph | 5.5 | 2.75 Hz | קליברים ותיקים כמו Rolex 1570 |
| 21,600 vph | 6 | 3 Hz | Seiko 4R36, NH35 ו-6R35, Omega 1861 ו-3861, Powermatic 80 |
| 25,200 vph | 7 | 3.5 Hz | Omega Co-Axial 8500, 8800 ו-8900 |
| 28,800 vph | 8 | 4 Hz | ETA 2824-2, Sellita SW200-1, Rolex 3235, Tudor MT5602, Grand Seiko 9S65 |
| 36,000 vph | 10 | 5 Hz | Zenith El Primero, Grand Seiko 9S85 ו-9SA5 |
האם תדר פעימה גבוה יותר עדיף?
לא כשלעצמו. גלגל איזון מהיר יותר מושפע פחות מזעזועים ומתנועת פרק היד, ומחוג השניות מתקדם בצעדים עדינים יותר: שמונה בשנייה ב-28,800 vph, לעומת שישה ב-21,600. אבל הוא גם צורך אנרגיה מהר יותר ומעמיס יותר על מנגנון המילוט, ולכן מנגנון בתדר גבוה דורש תכנון ושימון קפדניים. שעונים מצוינים רבים פועלים ב-21,600 או ב-25,200 vph.
למה טיימגרפר צריך לדעת אותו
טיימגרפר משווה כל פעימה למקום שבו היא אמורה ליפול לפי התדר הנומינלי של המנגנון, ולכן הוא צריך לדעת את התדר הזה קודם. ה-Timegrapher של Horology מזהה אותו אוטומטית מבין ששת התדרים הסטנדרטיים שלמעלה. כשהצליל יכול להתאים לשניים מהם (שעון של 36,000 vph יכול להיראות גם כמו 18,000), הוא מעדיף את התדר של הקליבר שלכם.
קוורץ ו-Spring Drive
שעון קוורץ מווסת על ידי גביש שרוטט 32,768 פעמים בשנייה, וה-Spring Drive של Grand Seiko מווסת את מחוג השניות הגולש שלו בלי מנגנון מילוט מתקתק. לאף אחד מהם אין פעימות שטיימגרפר אקוסטי יכול לעקוב אחריהן, ולכן מדדו אותם לאורך ימים עם Time Check.
תדר הפעימה קובע גם באיזו מהירות מנגנון צורך את האנרגיה האגורה שלו: ראו רזרבת כוח.